ברטנורא על משנה שבת ז׳:ד׳

4 עָצָה. תֶּבֶן שֶׁל מִינֵי קִטְנִיּוֹת:

5 כִּמְלֹא פִי גָמָל. שִׁעוּרוֹ גָּדוֹל מִמְּלֹא פִי פָרָה, וְכִמְלֹא פִי פָרָה לֹא מִחַיַּב בְּעָצָה, דְּהָא לֹא חַזְיָא לְפָרָה:

6 עָמִיר. קַשִּׁין שֶׁל שִׁבָּלִין:

7 פִּי טָלֶה. נָפִישׁ מִפִּי גְּדִי, הִלְכָּךְ עָמִיר דְּלֹא חָזֵי לִגְדִי לֹא מִחַיַּב כִּמְלֹא פִּי גְּדִי עַד דְּאִיכָּא מְלֹא פִּי טָלֶה, אֲבָל עֲשָׂבִים הוֹאִיל וְחָזֵי לִגְדִי וּלְטָלֶה מִחַיַּב אֲפִלּוּ כִּמְלֹא פִי גְּדִי:

8 לַחִין. הָרְאוּיִין לָאָדָם:

9 כִּגְרוֹגֶרֶת. דְּזֶה שִׁעוּר לְכָל מַאֲכַל אָדָם בְּשַׁבָּת, אֲבָל כִּמְלֹא פִי גְּדִי לֹא, דְּלַחִים לֹא חָזוּ לִגְדִי:

10 וּמִצְטָרְפִין. כָּל אָכְלֵי אָדָם זֶה עִם זֶה:

11 חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן. שֶׁאֵינָן אֹכֶל וְאֵין מַשְׁלִימִין הַשִּׁעוּר:

12 וְעֻקְצֵיהֶן. זְנַב הַפְּרִי דְּהוּא עֵץ בְּעָלְמָא:

13 וְסֻבָּן. קְלִפַּת הַחִטִּים הַנּוֹשֶׁרֶת מֵחֲמַת הַכְּתִישָׁה:

14 וּמֻרְסָנָן. הַנִּשְׁאָר בַּנָּפָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ אִיפְּכָא, דְּמֻרְסָן הוּא עָבֶה וְגָרוּעַ מִסֻּבִּין:

15 חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים. שֶׁמִּצְטָרְפִין:

16 שֶׁהֵן מִתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן. לַאֲפוֹקֵי הַקְּלִפּוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן נוֹשְׁרוֹת כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵהֶם גֹּרֶן. וּקְלִפֵּי הַפּוֹלִין בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים וּמִתְבַּשְׁלִין עִם קְלִפָּתָן, לְרַבִּי יְהוּדָה מִצְטָרְפִין עִם הָאֳכָלִין לְשִׁעוּר גְּרוֹגֶרֶת, אֲבָל יְבֵשִׁים לֹא, שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בִּקְלִפָּתָן לְפִי שֶׁהֵן נִרְאִין כִּזְבוּבִין בַּקְּעָרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: